ניתוח ארתרוסקופיה של הירך הוא ניתוח הארתרוסקופיה המתקדם ביותר והחדש ביותר. טכניקת הניתוח הארתרוסקופי החלה לראשונה במפרק הברך, בתחילת שנות השבעים, לאחר מכן הצטרפה הכתף – סביב תחילת שנות ה-90 ומתחילת שנות ה-2000 מפרק הירך הצטרף למסיבה. בשני העשורים שחלפו מאז תחילת הפעולות הארתרוסקופיות במפרק ירך חלה התקדמות מטאורית , הן בטכניקות הניתוחיות והן בהבנה שלנו את המפרק והפגיעות השונות בו.
קרע בלברום היא הפציעה הנפוצה ביותר שתוביל לניתוח ארתרוסקופיה של הירך, הניתוח יבוצע רק לאחר כישלון של טיפול שמרני למשל פיזיותרפיה או טיפול בזריקות PRP תוך מפרקיות. במהלך הניתוח לרוב יבוצע תיקון של הלברום הקרוע, במקרים שלא ניתן לתפור את הלברום תבוצע הטרייה שלו או שחזור שלו עם שתל גיד.
לעיתים קיים מבנה תפס של הירך אשר עלול לגרום לקרע של הלברום. בנוכחות מבנה תפס גדול מסוג קאם כדאי להתקדם לנתוח בהקדם האפשרי.
מבנה תפס קאם cam impingement – עיוות של צוואר הפמור שגורם לפגיעה מפרקית בעת כיפוף של הירך, המבנה הזה ידוע כבר שנים במטופלים עם ארתריטיס של הירך (פגיעת סחוס בירך), בעבר נקרא "עיוות ידית אקדח" pistol grip deformity, וכבר במקרה הזה בליטה על צוואר הירך נכנסת למפרק וגורמת לשחיקה מוקדמת של הסחוס המפרקי.
מבנה תפס פינסר pincer impingement – מתרחש כאשר החלק המכתשי במפרק הירך, האצטבלום, עמוק מהרגיל וגורם לכיסוי יתר של ראש הפמור. המבנה הזה גורם להתנגשות בין העצמות בכיפוף הירך ולקרע של הלברום.
בשנת 2011 פירסמתי מאמר סקירה יחד עם בן דומב משיקאגו שמשווה בין הטכניקה הניתוחית הפתוחה לזו הארתרוסקופית, התוצאות היו שוות אך ההחלמה מהניתוח הארתרוסקופי היתה מהירה וקלה יותר. נכון להיום המאמר הזה כבר צוטט ב-180 מאמרים אחרים בנושא.
אכן מאמר מרתק, אך מה לגבי הדרכה מונעת, האם המשמעות היא שספורטאים אמורים להימנע מתנועתיות ועומס מופרזים על מפרק הירך ??? או האם יש להפסיק פעילות ספורטיבית עם טווח תנועה ועומס מוגזמים לאחר גיל מסויים ??? או שאין שום קשר, והכל כתוב למעלה או בגנטיקה, וכו'…
א) רוב הכאבים בקימה מישיבה ממושכת – מגב תחתון ולא מקרע בלברום.
ב) מניעה – 1) ירידה במשקל ואי העמסה על המפרק (קפיצות מגובה רבה,למשל).
ג) חיזוק שלל שרירי הרגל, התומכים גם במפרק הזה